הסבר מלא למילה נַצְרוּת  שֵם נ' 

דת המבוססת על האמונה במשיחיותו של ישו הנוצרי ועל הברית החדשה, והיא הדת הנפוצה בעולם. עיקריה הם האמונה ב'שילוש הקדוש' - האב, הבן ורוח הקודש, והסמל המקודש שלה הוא הצלב. הנצרות מפולגת לכמה כנסיות, העיקריות שבהן הן הכנסייה הקתולית (שבראשה עומד האפיפיור), הכנסייה האורתודוקסית והכנסייה הפרוטסטנטית.

 

נצרות, מהדתות הנפוצות בעולם. ראשיתה של הנצרות כתנועה משיחית בתוך היהדות , אשר התגבשה סביב דמותו של ישוע הנוצרי .

 

הסבר מלא למילה יַהֲדוּת  שֵם נ' 

1. הדת היהודית, הדת המונותיאיסטית הקדומה ביותר. מעיקריה: אמונה באל אחד ויחיד, נצחי ועל טבעי, שאינו ניתן להשגה בחושים; הוא שברא את העולם והוא שמנהיגו בכל עת, והוא שנתן את תורתו לעם ישראל על-ידי משה במעמד הר סיני. 

יהדות, שם נרדף לדת ישראל כמערך אמונה, למסורתו, לאומיותו ולעקרונות המוסר של עם ישראל. המונח נוצר בתוך עימות של היהודים עם סביבתם הנכרית, ומתוך רצון לציין ולהגדיר את קיומו מציאותו של עם ישראל בנפרד מהנצרות והאסלאם .

 

שלושה-עשר העיקרים של הדת היהודית נוסחו על ידי הרמב"ם ונתקבלו על ידי רוב רובו של הזרם הדתי בעם היהודי:

1. האמונה באל כבורא העולם.

2. האל הוא יחיד ונצחי.

3. האל הוא חסר גשמיות.

4. האל הוא הראשון והאחרון.

5. האל הוא היחיד שראוי להתפלל אליו ואין להתפלל לאחר זולתו.

6. כל דברי הנביאים הינם אמת.

7. נבואת משה רבנו אמיתית כולה והוא עצמו אב לחכמים שלפניו ולאחריו.

8. האמונה כי התורה המצויה ברשות העם היהודי היא זו שניתנה למשה.

9. התורה לא תוחלף לעולם.

10. האל יודע את כל מעשיו ומחשבותיו של בני האדם.

11. האל גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש את העוברים עליהן.

12. אמונה בביאת המשיח .

13. אמונה בתחיית המתים .

בתקופה מאוחרת יותר צמצמו רבנים מסוימים את עיקרי האמונה לשלושה: האמונה באלוהים, בבריאתו את העולם (או גילוי שכינה ) ובהשגחה (או גמול).  היהדות סוברת, כי  בני עמים אחרים חייבים במספר מצוות יסודיות: האמונה באל יחיד   בן דת אחרת הרוצה להתגייר (להיות יהודי) חייב בקבלת התורה כולה, במילה ובטבילה.

  

 

מלא למילה אִסְלָאם  שֵם ז' 

דתם של המוסלמים המבוססת על האמונה שיסד מוחמד בחצי האי ערב בראשית המאה השביעית לספירה. עיקר האסלאם הוא האמונה באל אחד שמוחמד הוא נביאו ושליחו. הספר הקדוש של האסלאם הוא הקוראן.

אסלאם (ערבית: כניעה [לרצון האלוהים]), אחת הדתות המונותאיסטיות הגדולות, שמאמיניה מונים למעלה ממיליארד נפש.

ראשית האסלאם בחצי האי ערב במאה ה-7 לספירה, בימי הנביא מוחמד . עיקרו - האמונה באל אחד (אללה) שמוחמד הוא נביאו העיקרי. האלוהים הוא כול-יכול, אחד ויחיד, טוב ורחום. האסלאם כולל אמונה בבריאת העולם, בחטאו של האדם הראשון (שנסלח לו, בניגוד לנצרות), במציאות מלאכים, בגן עדן וגיהנום וביום הדין. עיקר חשוב הוא האמונה בהימצאותם של נביאים, מהאדם הראשון ואילך, המביאים את דברי אלוהים לאדם. מוחמד הוא "חותם הנביאים" - האחרון בהם, ולפיכך המוסמך ביותר. המוסלמים מכירים בקדושתם של ספרי התנ"ך והברית החדשה, אולם רואים בקוראן את ההתגלות המושלמת. הקוראן קובע את ה"שריעה" - הדרך. את הדרך מפרשים על-פי ה"סונה" - שהיא המסורת על חייו של הנביא מוחמד ועל מעשיו. מעשיו של הנביא - הנקראים "חדית'" - מהווים דוגמא ומופת לכל מוסלמי. לפי המסורת, כל המוסלמים הם אומה אחת, כפופה לשלטונו של ח'ליף - יורשו של מוחמד כמנהיג האומה (כנביא אין לו תחליף). בפועל, רבים היו הסכסוכים בין מוסלמים לאורך ההיסטוריה.

כל מוסלמי אחראי למעשיו (אין באסלאם מדרג של כהונה, או כנסייה מוסמכת כמו בנצרות), ועליו לקיים חמש מצוות מעשיות: לפחות פעם אחת בחייו להצהיר בקול, באמונה שלמה ובכוונה שלמה את אמונתו כי "אין אל מבלעדי אללה ומוחמד הוא נביאו"; להתפלל חמש פעמים ביום, בפניו לעבר מכה; לצום בחודש רמדאן ; לתת צדקה; ולעלות למכה לפחות פעם אחת בחייו, אם הוא יכול.

לפני התפילה עורך המוסלמי את "הטבילה הקטנה", היינו שטיפת פניו, ידיו ורגליו; שטיפת הגוף כולו לפני תפילה מחוייבת רק אם הוא נטמא. יום ו' בשבוע הוא "יום ההתכנסות", שבו מתאספים המאמינים במסגד לתפילה בציבור ולשמיעת דרשה. אין המלאכה אסורה ביום זה. שתיית יין ואכילת בשר חזיר (ואף נגיעה בו) אסורות. אין באסלאם הפרדת בין הדת למדינה; כל המוסלמים, בכל המדינות, נחשבים לאזרחיה של אומת האסלאם, שבתורתו יש הוראות לא רק בענייני דת וביחסים שבין אדם למקום, אלא בכל תחומי החיים, לרבות החברה, הפוליטיקה, הכלכלה והמדיניות.

האסלאם נחלק לכתות, והחשובות שבהן: הסונים , השיעים , הח'אריג'ים והווהאבים . ראשיתן של שלוש הראשונות במאה ה-7, בעקבות מחלוקת על ירושת הח'ליפות שפרצה אחרי מות מוחמד. לפי הסונים, הח'ליף צריך להיבחר מתוך בני שבט קורייש במכה, שבטו של מוחמד. ואילו השיעים טענו שעל הח'ליף להיות צאצא של מוחמד, ולכן תמכו בעלי אבן אבו טאליב , חתנו של מוחמד, ובצאצאיו. כשעלי הסכים לבוררות בדבר טענתו לח'ליפות, פרשו הח'אריג'ים לפי שפסלו את עצם הבוררות.

במהלך הדורות נוספו חילוקי דעות תיאולוגיים בין הכתות, ומכל אחת מהן יצאו כתות משנה. הווהאבים הם זרם חדש יחסית, שראשיתו במאה ה-18 בתור תנועה לטיהור האסלאם מן העיוותים שחדרו לתוכו. כתות אחרות הן הדרווישים , הסירה , התצווף והתפסיר .

בימי מוחמד התפשט האסלאם במהירות בחצי האי ערב, ויורשיו נטלו על עצמם את הג'יהאד - מלחמת הקודש שתכליתה להפיץ את האסלאם ברחבי העולם. בתוך מאה שנה התפשט האסלאם לאפריקה הצפונית וממנה לספרד; למזרח התיכון ולאסיה הקטנה, וממנה לחצי-האי הבלקני; וכן לאירן והלאה מזרחה, עד לחלקה המזרחי של הודו. גל התפשטות שני החל במאה ה-12, בהשפעת התנועה האסלאמית המיסטית - הצוּפים. נוסעים וסוחרים מוסלמים הפיצו את דתם ברחבי אפריקה ואסיה המזרחית, עד הפיליפינים, אינדונזיה וסין.

עקרון הג'יהאד קבע כי כל באי עולם חייבים להתאסלם, שאם לא כן דינם מוות. עם זאת, ליהודים ולנוצרים היה מעמד שונה בעיני המוסלמים, משום שהם זכו לקבל את דבר אלוהים מפי נביאיו שקדמו למוחמד. הם נתכנו "אהל אל-כִּתאב" (עמי הספֶר), ולא אולצו להתאסלם, אולם חויבו לשלם מסים מיוחדים כדי להישאר בתחום שלטונו של האסלאם.